גורמי הסיכון למחלות לב
הכולסטרול הוא חומר שומני. רוב הכולסטרול בגופנו מיוצר בכבד, אך אנו מקבלים אותו גם באספקה חיצונית מהמזון מן החי: בשר, ביצים, חלב ומוצריו.  לכולסטרול מספר תפקידים חיוניים בגוף, אך כמות עודפת שלו בזרם הדם מהווה גורם סיכון עיקרי למחלות לב וכלי דם.

תפקידי הכולסטרול:

משמש כחומר גלם להורמונים רבים.

מהווה חלק מאבן הבניין של דופנות התאים.

משתתף בבנייה ובשימור של תאים,

משתתף בבניית רקמת המיאלין העוטפת את העצבים.

ליפו פרוטאין ה-  LDL, נקרא "הכולסטרול הרע", למעשה הוא זה השוקע בדופנות העורקיים, גורם להתקשותם ולטרשת עורקים.
"הכולסטרול הטוב", HDL,  מהווה כרבע מכלל הכולסטרול בזרם הדם. תפקידו להעביר כולסטרול רע ששקע בדופנות כלי הדם חזרה לכבד. לכן, ככל שרמתו גבוהה יותר, ישנה זרימה של כולסטרול מדפנות כלי הדם לכבד, והסיכון למחלות לב וכלי דם פוחת, הוא נישא בדם בתוך ליפו פרוטאין שנקרא HDL.

בשנות השישים של המאה העשרים נערך סקר אפידמיולוגי שבדק צריכה של שומן רווי באוכלוסיות שונות בשבע מדינות. המחקר גילה שאצל אוכלוסיות ששיעור שומן הרווי בתזונה שלהן היו גבוהות, וכך גם שכיחות מחלות הלב. נמצא שרמות הכולסטרול הממוצעות ושכיחות מחלות הלב נמוכות בקרב אוכלוסיות הצורכות מעט שומן רווי כמו ביפן ובדרום איטליה. לעומת זאת, באזורים שבהם צורכים התושבים שומן רווי בכמות גבוהה כמו במזרח פינלנד, נמצאו רמת כולסטרול גבוהה בדם ושכיחות גבוהה ביותר של מחלות לב.  הוכח שיש קורלציה בין רמות כולסטרול בדם לשיעור התמותה ממחלות לב וכלי דם.

מספר מחקרים קליניים גדולים נערכו ברחבי העולם של מנת להוכיח קשר בין הפחתת כולסטרול על ידי סטטינים- תרופות מעכבות ייצור כולסטרול בכבד – לבין ירידה בשיעור התחלואה והתמותה ממחלות לב. המחקרים מוכיחים שהורדת רמת הכולסטרול הכללי בסדר גודל של אחוז אחד מפחיתה את התחלואה והתמותה בשני אחוזים. לכן, חשוב מאוד למדוד ולדעת את רמת הכולסטרול בדם. 
כאשר יוצקים שמן על מים, השמן צף ואינו מתערבב עם המים. הסיבה לכך היא שהשומן אינו מסיס במים. גם השומנים בגופנו אינם מתמוססים בדם. כדי לאפשר את העברת השומנים החיונים לכל חלקי הגוף, הם מתחברים לחומר חלבוני, וביחד נוצרת פרודה בשם ליפו פרוטאין, אשר יכולה לנוע באופן חופשי בסביבה המימית של זרם הדם. חלקיקי השומן מוקפים בחלבון, המתמוסס בסביבה מימית, וכך למעשה נוסע השומן בזרם הדם.

כל ליפו פרוטאין מאכלס בתוכו בליבת השומן אחד או יותר מהשומנים הבאים:  כולסטרול חופשי, טריגליצרידים, פוספוליפידים (שומנים הקשורים עם זרחן) וכן ויטמינים המסיסים בשומן.

סוגי הליפופרוטאינים

כילומיקרון-  הליפופרוטאין הגדול והקל ביותר. מכיל את השומן הנספג מהמעי, בעיקר טריגליצרידים ומעט כולסטרול העטופים בעטיפת חלבון דקה ביותר. הוא נקלט מהר בתאי הגוף ונעלם כליל מהדם תוך 10-14 שעות.

VLDL- ליפו פרוטאין בעל צפיפות נמוכה ביותר, המיוצר בכבד ומופרש ממנו. ליבתו מכילה 80% טריגליצרידים ו- 20% כולסטרול.

LDL- ליפו פרוטאין בעל צפיפות נמוכה, המכיל כמות רבה יחסית של כולסטרול. שני שלישים מהכולסטרול בדמנו נעים בתוך ליפו פרוטאין זה. הכולסטרול הרע שבתוכו נוצר על ידי עיכול של VLDL, מכל יחידה אחת של VLDL, נוצרת יחידה של LDL. הוא נוטה לעבור חימצון הגורם לשקיעתו בדופן כליה דם ועל ידי כך נוטל חלק ביצירת טרשת עורקים.

IDL- ליפו פרוטאין בעל צפיפות בינונית. מדורג בין VLDL וה- LDL.

HDL- מכונה הכולסטרול הטוב, משום שהוא מפנה את הכולסטרול ששקע בדופנות כלי הדם חזרה לכבד. מכיל הרבה חלבון וכולסטרול וכמעט שאינו מכיל טריגליצרידים.

טריגליצריד הוא השומן הנפוץ ביותר בגוף הוא בנוי משלוש מולקולות של שומן הקשורות לגליצרול, שהוא חצי מולקולת סוכר ומשמש כמאגר אנרגיה. מחקרים הראו שרמה גבוהה של טריגליצרידים מלווה בסיכון לפתח מחלת לב, אם כי לא באותה עוצמה כמו כולסטרול. הרמה הרצויה של טריגליצרידים היא עד 150 מ"ג/ד"ל.

המקור החיצוני של הטריגליצרידים בדם הוא השומנים שאנו אוכלים. רמת הטריגליצרידים בדם עולה כתוצאה מתזונה עשירה בפחמימות וגם מסוכר פרות. האנזים ליפו פרוטאין ליפז מפרק אותם לחומצות שומן וגליצרול וכך הם נספגים בתאי השריר וברקמת השומן. אלה שאינם נספגים בתאי הגוף נודדים לכבד ונספגים בו. מקור נוסף של טריגליצרידים הוא הכבד עצמו, המייצר חומצות שומן, הנקשרות לגליצרול ומהוות יחד מולקולה של טריגליצריד.

הפחתה של רמת הטריגליצרידים מלווה בעלייה של כולסטרול טוב.

רמת טריגליצרידים גבוהה עשויה להיות תוצאה של מחלות, המהוות גורמי סיכון למחלות לב, כמו  השמנה, תסמונת מטבולית וסוכרת. איזון הסכרת וירידה במשקל, יביא לירידה גם ברמת הטריגליצרידים.                                            
הורמון האסטרוגן גורם לעלייה ברמת הטריגליצרידים, אצל נשים המשתמשות בגלולות למניעת הריון או בהורמונים חלופיים בגיל המעבר.  
רמות השומנים הרצויות בדם

רמת הכולסטרול הכללי הרצויה היא מתחת ל- 200 מ"ג ( אם תראו בדיקות דם סביר להניח שיהיה רשום מ"ג/ד"ל (מיליגרם לדציליטר)

200-239 מ"ג/ד"ל הן רמות גבוהות אך גבוליות והן מהוות סממן לסיכון למחלת לב.

מעל 240 מ"ג/ד"ל היא רמה גבוהה ובאופן משמעותי סמן לסיכון מוגבר למחלת לב וכלי דם. 

"כולסטרול רע"

הרמה הרצויה היא עד 100 מ"ג/ד"ל, עד 130 מ"ג/ד"ל ערכים נחשבים תקינים.     
ערכים של 130-159 מ"ג/ד"ל נחשבים לרמה גבוהה.                                              
מעל 160 מ"ג/ד"ל רמה גבוהה מאוד.                                                                   
לחולי לב ולחולי סכרת הרמה הרצויה מתחת ל- 100 מ"ג/ד"ל.                          
הרמה הרצויה אצל חולי לב עם גורמי סיכון נוספים (כמו עישון, יתר לחץ דם, רמת טריגליצרידים גבוהה או רמת הכולסטרול הטוב נמוכה מ- 40 מ"ג/ד"ל) מתחת ל- 70 מ"ג/ד"ל.                                                                                                           
חולי סכרת עם מחלת לב, הרמה הרצויה מתחת ל- 70 מ"ג/ד"ל.

"כולסטרול טוב"

הרמה הנורמלית היא מעל 40 מ"ג/ד"ל אצל גברים ומעל 50 אצל נשים.                   
רמה נמוכה מ- 40 מ"ג/ד"ל אצל גברים ונמוכה מ- 50מ"ג/ד"ל אצל נשים מהווה סיכון להופעת מחלות לב וכלי דם. ערכים גבוהים מ- 50 מ"ג/ד"ל אצל נשים וגבוהה מ- 40 מ"ג/ד"ל אצל גברים מפחיתה את הסיכון למחלות לב וכלי דם.
טריגליצרידים

גם רמה גבוהה של טריגליצרידים בדם מהווה סיכון לפתח מחלת לב, אם כי לא באותה עוצמה כמו כולסטרול.                                                                           
הרמה הרצויה היא מתחת ל- 150 מ"ג/ד"ל.                                                           
בין 150-199 מ"ג/ד"ל זוהי רמה גבולית, בין 200-500 זוהי רמה גבוהה, ומעבר לכך זוהי רמה גבוהה מאוד.
כאשר קיים גורם סיכון אחד למחלת לב, או כשאין כלל גורמי סיכון, ההמלצה היא להוריד את רמות השומנים הרעים מתחת ל- 160 מ"ג. שומן בטני, הוא תמרור אזהרה, הנראה לעין והוא גורם סיכון לכל דבר ועניין.

כאשר יש יותר מגורם סיכון אחד, ההמלצה היא להוריד את רמת ה- LDL מתחת ל- 130 מ"ג.

כאשר יש כבר מחלת לב כלילית, כגון אוטם שריר הלב, שבץ מוחי ואף סוכרת, המטרה להוריד את ה"שומן הרע" מתחת ל- 70 מ"ג.

לגבי  ה"שומן הטוב", אצל גברים המטרה להעלות אותו מעל 40 מ"ג אחוז ואצל נשים מעל 50 מ"ג. "שומן טוב" מתחת לערכים המומלצים מהווה גורם סיכון עצמאי ובלתי תלוי לעליה בשכיחות של מחלת לב כלילית ולשבץ מוחי.
מצורף קישור לכתבה על טיפול קונבנציונלי בכולסטרול, ומביא קול נוסף נגד הטיפול הקונבנציונלי והסטטינים. הטיפול בתזונה ובצמחי מרפא למניעת מחלות לב ולחיזוק המערכת הקרדיווסקולרית  מומלץ ומשפר תפקודים ומטבוליזם של כל מערכות הגוף.
http://video.slimail.com/IDsFGRtbL1s
הכותבת: ליזי זהר N.D, תזונאית טבעית ונטורופתית, מנהלת המרכז "טבעיות" לנטורופתיה ורפואה טבעית.