סוגי התה
השימוש הרפואי בעשבי מרפא מתחיל כנראה בשנת 1700 לפנה"ס, פפירוסים מצריים, מעידים כי השימוש הרפואי בעשבים נפוצים כמו שום וערער מצוי, נמשך זה ארבעת אלפים שנה. בימי רעמסס השלישי השתמשו בתמציות פרג להרגעת בכיים של ילדים.
מקורות תורת העשבים וצמחי המרפא הסינית, מתבססים על מיתוסים והסיפורים מספרים על דמויות אגדיות כמו שן נונג "עובד האדמה הגדול", אשר המציא את החקלאות וזיהה רבים מצמחי המרפא, הוא נחשב גם למי שגילה את שתיית התה.
סוגי התה הנפוצים

שלושת הסוגים הנפוצים ביותר של תה הם: תה ירוק, תה שחור ותה אולונג.

ההבדל בין סוגי התה נובע מתהליך ייצור שונה, המקנה לכל סוג את הטעם והאופי שלו. ככל שהעלה עבר תסיסה ארוכה יותר, כך צבעו כהה יותר. עלי התה נוטים ליבול ולהתחמצן אם לא מייבשים אותם לאחר קטיף העלים.

 הליך עיבוד התה מפסיק את חימצון העלים, על ידי הוצאת המים מהעלים באמצעות חימום. תהליך זה נקרא "תסיסה"; 

עלי התה הירוק  כמעט שלא עברו תסיסה בכלל, בעוד שהתה השחור עבר תסיסה מלאה. תה האולונג עבר תסיסה חלקית.  

תה לבן עלי תה צעירים שלא עברו כל חימצון.  ניצני התה נקטפים בטרם פתיחתם. הניצנים הסגורים מיובשים תחת קרני השמש.

תהליך ההפקה של התה הלבן אינו כולל את שלב הגלגול ושלב התסיסה. (תהליך שיפורט בהמשך לגבי שלושת סוגי התה הנפוצים). העלים העדינים כמעט ואינם מעובדים כד לשמור על הטעם המקורי והרענן של צמח התה. תה לבן מופק בכמויות קטנות והוא יקר מאוד.

 

תהליך הפקת תה האולונג זהה לתהליך הפקת תה שחור, למעט שלב תסיסה קצר יותר המשפיע על טעמו של תה האולונג שאיננו עז כטעמו של התה השחור. תה אולונג יקר מאוד. להכנת התה השחור מניחים לעלים לתסוס תסיסה מושלמת.

* תה ירוק

מכיל עלי תה שיובשו בעודם ירוקים.

נקרא בשפת העם "תה סיני" או "תה יפני", בצדק, משום שזהו סוג התה הנפוץ ביותר בסין וביפן.

תהליך הפקת התה הירוק

 כדי שהתה יקבל את תכונות התה הירוק לאחר קטיף התה נעשות הפעולות הבאות:

שלב ראשון, לאחר קטיף התה, העלים מפוזרים על גבי מגשי במבוק ומיובשים תחת קרני השמש במשך מס' שעות. דרך נוספת מהירה יותר לייבוש העלים היא באמצעות הזרמת אויר.

שלב שני, עלי התה "מוקפצים" במחבתות קלייה חמות כדי לאדות מהם לחות נוספת.

שלב שלישי, העלים מגולגלים בידי העובדים, כדי להקנות לעלים את צורתם הסופית.

שלב רביעי, עלי התה מוחזרים למחבתות לייבוש נוסף ולעתים לגלגול נוסף.

הפקת התה הירוק איננה כוללת את שלב התסיסה. לכן לא מתרחש תהליך חמצון, שמתרחש בעת התסיסה, לכן שומרים עלי התה על צבעם המקורי ועל טעמם העדין.

התה הירוק כצמח מרפא:

העלים נקטפים מהשיח בעודם ירוקים וצעירים וכך נשמרות בהם מיטב סגולותיהם הבריאותיות.

מחקרים שנעשו במזרח הרחוק מצביעים על כך שכמה סוגי תה ירוק עשויים להקטין את הסיכון לחלות בסרטן הקיבה.

תה ירוק עוזר בהורדת לחץ דם גבוה, סוכר וכולסטרול,

מכיל ארבעה פוליפנולים חשובים שהם נוגדי חמצון חזקים.
תה הירוק מכיל חומר בשם EGCG, שנמצא יעיל ביותר בשמירה על מבנה התאים וה- DNA,

התה הירוק עשיר בפלואוריד ומפחית את הסיכון לעששת השיניים.

 יעיל בטיפול בעקיצות חרקים ובעצירת דם.

מחקרים הראו שהתה הירוק מסייע בלוחמה בסרטן העור ומחזק את המערכת החיסונית.

* תה שחור

זהו התה הנפוץ ביותר בישראל ובמערב, באירופה, הודו ואמריקה הצפונית.  נקרא בשפת העם "תה רגיל".

תה שחור מכיל עלי תה שעברו חימצון עד שקיבלו גוון חום-אדמדם עד חום-שחור. חימצון הוא תהליך טבעי המתרחש כאשר עלי התה נחשפים לאוויר לאחר קטיפתם. הדבר דומה לבננה שמשחירה אם משאירים אותה מספיק זמן חשופה לחמצן. החימצון מקנה לתה שחור טעם "עשיר" ו"כבד" יותר מתה ירוק.

תהליך הפקת התה השחור

בשלב ראשון, עלים שנקטפו משיחי התה נפרשים על גבי מחצלות לאידוי תחת השמש. דרך נוספת לייבוש העלים היא באמצעות הזרמת אוויר חם. בשלב הייבוש מאבד העלה כ- 60% מתכולת המים והלחות שלו.

שלב שני, גלגול העלים על ידי העובדים, לשם שחרור הנוזלים המצויים בעלה, כדי לאפשר את תחילת הליך התסיסה והחמצון של העלים.

שלב שלישי, שלב התסיסה, בתהליך התסיסה של עלי התה, אנזימים הקיימים בתוך העלים נקשרים אל החמצן שבאוויר. תהליך זה גורם להשחרת העלים והוא יוצר את הטעם האופייני של התה. התסיסה  מתבצעת באמצעות הזרמת אויר לח לעלים. שלב התסיסה אורך כ- 3 שעות.

שלב רביעי, ייבוש נוסף חיוני כדי לעצור את תהליך החמצון. בתום התהליך מתקבל מוצר עמיד ויציב.

התה כצמח מרפא:

התה השחור עשיר בטנינים ועוצר, ולכן יעיל במיוחד בריפוי שילשולים.

חליטה של תה שחור לריפוי שלשולים, הרעלת מזון, או דיזנטריה. בסין החליטה מוכרת כתרופה מסורתית לנטילה אחרי שתייה מופרזת.

* תה אולונג (תה סיני)

זהו סוג מיוחד של תה סיני, לא כל כך מוכּר בישראל ובמערב. תה אולונג יקר מאוד, זהו תה נפלא, הנחשב בסין אולי לתה החגיגי ביותר ולאירוח.

אולונג מכיל עלי תה שעברו חימצון קצר יותר מתה שחור. זהו מעין שלב ביניים בין תה ירוק לתה שחור. עלי התה מקבלים גוון חום-ירקרק.

תהליך הפקת תה:

תהליך הפקת האולונג זהה לתהליך הפקת תה שחור, למעט שלב תסיסה קצר יותר המשפיע על טעמו של תה האולונג שאיננו עז כטעמו של התה השחור.

להכנת תה אולונג מניחים לעלים הטריים לקמול בשמש, מועכים מעט ומתסיסים חלקית.

התה כצמח מרפא:

סוגים אחדים, כמו "פו אר", יעילים במיוחד בהורדת רמת הכולסטרול לאחר סעודה עתירת שומנים.

מחקרים שנערכו ביפן מצביעים על כך שתה אולונג עשוי להוריד לחץ דם גבוה ולהפחית את הסיכון למחלות עורקים.

תה האולונג מכיל פנולים, שמדכאים את ספיגת הכולסטרול, ממריץ את מחזור הדם ואתן לכלי הדם, מסייע במניעת טרשת העורקים. במקרים של יתר לחץ דם ובזמן הריון מגבילים את הצריכה לשני ספלים ביום.
תה אדום, רויבוס, חליטה של צמח הרויבוס הדרום אפריקאי.

חליטות רבות שלעתים אנו קוראים להם "תה", הם למעשה חליטות של צמחים ופירות טבעיים, אינן מכילות קפאין וטעמן הוא שונה ומגוון לפי הרכב הצמחים בחליטה. לכל צמח בחליטה יש ערכים ותכונות שלמעשה ניתן להתאים אותם לשימוש רפואי, טיפולי.
התה האדום, הרויבוס, הוא צמח מרפא אפריקאי, בעל סגולות וטעם נפלא. פרוש המליה רויבוס באפריקנס הוא: השיח האדום, בשל צבעה האדום של החליטה. באנגליה מכנים אותו Red Bush. הרויבוס צומח באזור מצומצם של מאתיים וחמישים קמ מצפון לעיר קייפטאון, בדרום אפריקה, ואינו מצוי בשום מקום אחר בעולם. לפני מאות שנים גילו הבושמנים שחליטה מעצי המחט של העץ טעימה ומרגיעה, וייחסו לה סגולות מרפא. בשנת 1904 החל בנימין גינצבורג, מהגר יהודי רוסי, לשווק עלי רויבוס בהפצה מסחרית ברחבי המדינה ומאז הפך הרויבוס למשקה הלאומי של דרום אפריקה. בעשור האחרון נפוץ המשקה גם בארצות הברית, אירופה, יפן, אוסטרליה וניו זילנד. בשנים האחרונות זוכה הצמח גם לאהדתם של שוחרי הבריאות בגלל שאינו מכיל קפאין, ובזכות התכולה הגבוהה של נוגדי חמצון, ומינרלים רבים כמו: ברזל, סידן, אשלגן, מגנזיום, אבץ, נתרן, נחושת ומנגן, ובנוסף הוא מקור טבעי לפלואוריד המסייע לשמירה על השיניים. בדרום אפריקה מייחסים לצמח סגולות נוספות כגון הקלה על בעיות עיכול- בחילה, צרבת ועצירות, הרגעת כאבי בטן אצל תינוקות, הקלה על כאבי מחזור, אלרגיות, קדחת השחת, הרגעה של מערכת העצבים, הפחתת מתח, דיכאון, הפרעות שינה, ובאמצעות מריחת התמצית על העור- הקלה על גירוים ופצעי בגרות.
כיום מייצרים בדרום אפריקה למעלה מ- 5000טון רויבוס בשנה.
התה כצמח מרפא:
רויבוס לא מכיל קפאין. לכן מתאים לשתייה בכל שעות היום וגם לילדים.
ברויבוס תכולה גבוהה מאד של נוגדי חמצון מסוג פלבנואידים, מחקרים מדעיים מצביעים על היעילות של נוגדי חימצון אלה בהפחתת הרדיקלים החופשיים בגוף (תוצרי לוואי מזיקים של פעילות תאי הגוף) וכתוצאה מכך חיזוק המערכת החיסונית והאטת תהליכי הזדקנות.

רויבוס מכיל מגוון מינרלים רבים החיוניים לגוף: ברזל, סידן, אשלגן, מגנזיום, אבץ, נתרן, נחושת ומנגן.

רויבוס הוא מקור טבעי לפלואוריד המסייע בהגנה על השיניים.

הדרום אפריקאים מייחסים לרויבוס סגולות בריאותיות נוספות:

• הקלה על בעיות עיכול, בחילה, צרבת, כיב קיבה ועצירות.

• הרגעת כאב בטן עוויתי אצל תינוקות.

• הקלה על כאבי מחזור.

• הקלה על אלרגיות כגון קדחת השחת ואסטמה.

• הרגעה כללית של מערכת העצבים, הפחתת מתח נפשי, עצבנות, דכאון והפרעות שינה.

• הקלה על גירודים וגירויים בעור כגון אקזמה, פריחה ופצעי בגרות – באמצעות מריחה של תמצית רויבוס ישירות על האזור הנגוע.

חולטים במים חמים למשך מספר דקות, כפית גדושה של תפזורת לכל ספל, מסננים ומגישים. רויבוס טעים ללא כל תוספות, בשל המתיקות הטבעית העדינה שלו, אך משתלב מצויין גם עם סוכר, דבש, חלב או לימון. מתאים לכל שעות היום, מעורר בבוקר, מרווה במשך היום ובלילה עוזר להרגע ולהרדם.
 
הכותבת: ליזי זהר N.D

logo בניית אתרים